בית המשפט העליון דחה ערעור, אותו הגישה חברה קבלנית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ביטל הסכם מכר מקרקעין שנחתם בין בעלי קרקע (אשר יוצג ע"י משרד עורכי דין שרף אלקיים ושות') ובין החברה הקבלנית.
בשנת 2004 נחתמה בין הצדדים עסקה, לפיה ימסרו בעלי הקרקע לחברה את המגרש בראש העין, ובתמורה תמסור להם החברה הקבלנית ארבע דירות בפרויקט חדש שהיא בונה בסמוך (כאשר החברה תישא בכל העלויות וההוצאות).
בית המשפט המחוזי ערך אבחנה בין מצב שבו החוזה כולו פיקטיבי והצדדים כלל לא התכוונו לשנות את מצבם המשפטי, לבין חוזה למראית עין מסוג של "סימולציה חלקית". במקרה השני, הנכון למקרה הנדון, הצדדים אמנם לא התכוונו לקיים את החוזה למראית עין, אך העמידו מאחוריו חוזה נסתר, שאותו התכוונו לקיים, והוא משקף את כוונתם.
בית המשפט קבע כי מהראיות והעדויות שהוצגו בפניה, עולה שהתמורה האמיתית בהסכם למכירת הזכויות במקרקעין הן הדירות בפרויקט הסמוך, אולם אלה מעולם לא נמסרו לתובע ולאחיו, ובכך למעשה הופר ההסכם בין הצדדים, ועל כן הורה בית המשפט על החזרת המגרש לבעלות בעלי הקרקע.
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע, בין היתר, כי גם החוזה הנסתר בטל (גם בשל היותו חוזה פסול) וגם החוזה למראית עין בטל בשל הפרתו היסודית.
ע"א 3158/20 אחי תקומה נ' דניאל משולם
