חובות עקב מעשים פליליים בהליכי פשיטת רגל

האם יש מקום להכריז על חייב כפושט רגל בנסיבות בהן חובו המרכזי נוצר עקב מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידו? האם בית המשפט יתן צו הפטר לחייב בנסיבות אלו?
סעיף 18ה' (2) לפקודת פשיטת הרגל {נוסח חדש} תש"ם – 1980 קובע, כי בתום הדיון בבקשה לפשיטת רגל, "רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.."
טרם הכרעה בבקשה להכרזת פשיטת רגל בהתאם לסעיף 18ה' לפקודה, בפני בתי המשפט ניצבות שתי תכליות "הראשונה, עניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פרעון החובות בדרך יעילה, שויונית ומהירה; האחרת, עניינה בחייב, "ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות 'לפתוח דף חדש', לאחר שיופטר מחובותיו" {רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810}
בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז (4) 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי") קבע בית המשפט, כי לצד תכליות פשיטת הרגל, עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, והן: הגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק.
דרישת תום הלב היא חלק ממושגי תקנת הציבור, המגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה {ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים משפטיים}.
בפסק דין בנבנישתי נקבע עוד, כי "העיקרון לפיו אל יהא חוטא נשכר, עובר כחוט השני בכל תחומי המשפט, שכן "ההרמוניה החקיקתית של כלל דברי החקיקה מוליכה למסקנה שלפיה באופן עקרוני אין זה ראוי כי מפר החוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על ידי החוק".
ב-ע"א 307/12 בלום כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים משפטיים) נקבע, כי "אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי"
בע"א 3083/13 שיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים משפטיים) קבע בית המשפט, כי "תקנת הציבור טומנת בחובה, בין היתר, את החשיבות החברתית בשמירה על שלטון החוק, את נחיצות ההרתעה מפני הפרתו, וכפועל יוצא מכך, את הכלל שלפיו לא יצא חוטא נשכר, תכליות כלליות אלה מובילות לתשובה שונה, לכאורה, לשאלה שמא יש לחסום את דרכו של עבריין המבקש לחסות בצילו של הליך פשיטת הרגל".
האם חומרת המעשה הפלילי מהוה חסם בלתי עביר לעניין פשיטת הרגל?
ב-ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים משפטיים) (להלן: "פסק דין רוזנברג"), קבע בית המשפט:
"תכליותיה של פקודת פשיטת הרגל שעיקרן הגנה על הנושים ושיקום החייב, אין בהן כשלעצמן כדי ללמד שחובות שנוצרו בגדרי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית, כדי למנוע מהכרזה על חייב פושט רגל… בהיבט ההרתעה ושלטון החוק ברי, כי מתעורר חוסר נוחות נוכח מתן 'הטבה' למי שלמעשה הפנה עורף לאינטרס הציבורי ועבר עבירה חמורה; ועל כן כל מקרה לנסיבותיו".
וכן:
"נראה, לא בלי התלבטות כאמור, כי היוצרות החוב בשל פעילות בלתי חוקית, בהיבט הפלילי או האזרחי, אינה מהוה בהכרח חוסר תום לב "טבעי", שאין אחריו ולא כלום, בהקשר המאטריה שבה עסקינן; חוסר תום לב בהליכי פשיטת רגל לרוב כולל הברחת נכסים, או טענה כי אין באפשרות המבקש לפרוע חובותיו כאשר לא כך הוא.."

בפסק דין בנבנישתי נקבע עוד, כי אין בעצם העובדה שהחוב נוצר במהלך פעילות בלתי חוקית, כדי לשלול את תחולת פקודת פשיטת הרגל על החייב, ואולם, יש למנוע את תחולת הפקודה באותם מקרים בהם אי החוקיות נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור.
ב-פש"ר 11385-09-15 אהובה מנשה נ' הכונס הרשמי (פורסם במאגרים משפטיים)} נקבע, כי עצם העובדה שחוב אותו מבקש חייב לכלול במסגרת הליך פשיטת הרגל, מקורו בפעילות בלתי חוקיות של החייב, אין בה לכשעצמה כדי לשלול מהחייב את הזכות להיות מוכרז כפושט רגל {ראו גם: פשר 28040-05-15‏ ‏ אבנת ליאור נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם במאגרים משפטיים)}
בפסק דין בנבנישתי, בית המשפט קבע ופיתח מבחנים לבחינת הכרזת פשיטת רגל כנגד חייב אשר חובו נוצר עקב פעילות לא חוקית.
האם המדובר בעבירה פלילית אם לאו
בחינת חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה
האם הורשע החייב בעבירה
האם מדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית באופיה
בחינת מוסריותו של העסק והיקף פעילותו של החייב
בחינת עוצמת הקשר בין אי חוקיות העסק לבין יצירת החובות.
חלוף הזמן מביצוע העבירה ושינויים לטובה בהתנהלותו של החייב {ראו: ע"א 2758/12 סמבל נ כונס הנכסים הרשמי ( פורסם במאגרים משפטיים) }
סוג הפעילות הבלתי חוקית
לסיכום, עצם העובדה שחוב הנכלל בהליך פשיטת הרגל, מקורו בפעילות לא חוקיות של החייב, אין בה, לכשעצמה, כדי לשלול מהחייב את הזכות להיות מוכרז כפושט רגל, ואולם, בתי המשפט בוחנים את העבירה נשוא החוב ואת עוצמת מעורבותו של החייב בעבירה, טרם הכרזתו כפושט רגל.

נכתב ע"י עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

דילוג לתוכן