ביום 5.9.17 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה מעניינת העוסקת במימוש בית מגורים של חייב בפשיטת רגל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שכאשר חייב פונה מיוזמתו להליך פשיטת רגל הוא מביע בכך את רצונו והסכמתו להקנות את זכויותיו בבית לנושים, ועל כן יש לראות בחייב כאילו הוא יוזם פירוק השיתוף בינו לבין בן זוגו בבית המגורים.
כיוון שכך, קבע בית המשפט שיחול על מימוש בית המגורים סעיף 40א לחוק המקרקעין, לפיו בית המגורים יימכר כפנוי ובן הזוג לא ייחשב כדייר מוגן בבית. קביעה זו משליכה על אופן חישוב השווי של בית המגורים ומקשה מאוד על חייב שמעוניין לפדות את הזכויות בבית המגורים.
ביום 25.12.17 ניתנה החלטה בנושא זה בתיק אחר, על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ממנה עולה גישה שונה לסוגיית מימוש בית המגורים בפשיטת רגל.
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי סעיף 40א לחוק המקרקעין חל על מקרים שבהם אחד מבני הזוג יוזם את פירוק השיתוף במסגרת פירוד בין הצדדים.
בית המשפט הדגיש שמטרת המחוקק כשקבע את סעיף 40א לחוק המקרקעין הייתה למנוע התלקחות ביחסי בני הזוג, אשר "ייאלצו" להמשיך להתגורר יחד מחשש שאם אחד מהם יעזוב, השני יהפוך לדייר מוגן בבית.
על כן, אומר בית המשפט המחוזי בחיפה, היות שמימוש זכויות החייב בבית המגורים במסגרת הליך פשיטת רגל אינו נעשה כחלק מהליך של פירוד בין הצדדים, סעיף 40א לחוק המקרקעין לא יחול. כיוון שכך, בן הזוג של החייב ייחשב לדייר מוגן וזאת מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר שדן במכירת נכס עקב חובותיו של המחזיק בנכס.
יוער כי במרבית ההחלטות שעוסקות בסוגיה זו לא נערך דיון בזכות של החייב עצמו מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, ובדרך כלל דנים רק בזכות בן הזוג של החייב.
בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה התייחס בית המשפט גם לזכויות החייב וקבע כי החייב ובן זוגו גם יחד הנם דיירים מוגנים מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר במקרה של מימוש בית המגורים בהליך פשיטת רגל.
על כן ערך בית המשפט המחוזי בחיפה חישוב של שווי הנכס כנכס תפוס, ובהתאם לכך נקבע מהו הסכום שעל החייב להוסיף לקופת הכינוס על מנת לפדות את הזכויות בבית ולמנוע את מכירתו.
מההחלטות של בתי המשפט המחוזיים הנ"ל עולה כי ישנה מחלוקת לגבי תחולת סעיף 40א לחוק המקרקעין, ונכון להיום אין הלכה ברורה באשר לשאלה האם כאשר חייב פונה מיוזמתו להליך פשיטת רגל שווי בית המגורים שלו יחושב כנכס תפוס או כנס פנוי.

נכתב על ידי עו"ד חיה שאבי ממשרד עורכי דין שרף, אלקיים ושות'

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.