סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר להטיל עיקול על נכס של חייב שמצוי בידי צד שלישי. למשל: כספי החייב המצויים בידי הבנק או כספי משכורת
האם יש מקום להכריז על חייב כפושט רגל בנסיבות בהן חובו המרכזי נוצר עקב מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידו? האם בית המשפט יתן צו
ביום 5.9.17 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה מעניינת העוסקת במימוש בית מגורים של חייב בפשיטת רגל. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שכאשר
היקף סמכויותיו של כונס נכסים הממונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל לשם ביצוע פסק דין, נקבע בסעיף 54 (א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967. "54.(א)
צבי ורעייתו נקלעו לחובות רבים, ולבקשת אחד הנושים, בית המשפט הכריז עליהם כפושטי רגל. צבי ורעייתו מתגוררים בדירה אשר נרכשה על ידם מקבלן מספר שנים
דוד ומיכל נשואים שנים רבות, והנם הבעלים המשותפים של דירת מגורים ברמת גן. דוד הנו עצמאי בתחום מיזוג אויר ולאחרונה קרס עסקו של דוד, וסך
קבלת הפטר מייד לאחר הכרזת חייב כפושט רגל יאיר (שם בדוי) יצר חובות רבים והגיש לבית המשפט בקשה לכינוס נכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל. יאיר
הליך פשיטת הרגל נועד לתת מענה למצב בו אדם נקלע בתום לב לתסבוכת כלכלית והוא חסר יכולת לשלם את חובותיו. במסגרת ההליך אוספים את נכסי
במסגרת מאבק בין אלמנתו של עופר לבין הנאמן בהליך פשיטת רגל, נשיא המחוזי בת"א איתן אורנשטיין הכריע לטובת הנאמן, מאחר שהשתכנע כי הנכסים הוקנו לו
בהליך פשיטת הרגל (להלן יתייחס המונח גם להליכי פירוק) משתתפים מספר "שחקנים", אשר לכל אחד מהם מקום ותפקיד משלו. ישנו כמובן החייב, אשר ההליך סובב
